סרטן הערמונית

מאמר בנושא סרטן הערמונית מאת ד”ר איתי שטרנברג בשפה העברית
מאמר בנושא סרטן הערמונית מאת ד”ר איתי שטרנברג בשפה הרוסית
מאמר בנושא סרטן הערמונית מאת ד”ר איתי שטרנברג בשפה הערבית
.
כפי שהוזכר קודם, הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית היא תהליך שכיח בקרב לפחות ממחצית מהגברים בגיל 50. ברוב המקרים ההגדלה נשארת שפירה למשך כל החיים, אך בכל זאת יש לעקוב אחריה מחשש להתפתחותו של גידול ממאיר.ההתפתחות של גידול ממאיר מתרחשת לאחר שינוי בגנים של אותם התאים בשולי בלוטת הערמונית, אשר אחראים להפרשת נוזל בלוטת הערמונית. השינוי הגנטי (מוטציה) גורמת להפיכתם של התאים לממאירים, ומשום כך נקרא סרטן הערמונית “קרצינומה של הערמונית” (קרצינומה- גידול ממאיר של בלוטה). התאים הסרטניים שמתחילים מהאזור המפריש של הבלוטה, מתפתחים עם הזמן אל רקמת החיבור, וכך נוצר גידול, שיכול לבסוף לחדור גם לאיברים סמוכים כמו שלפוחיות הזרע, מערכת הדם ומערכת הלימפה. הגידול הממאיר עלול אף לשלוח גרורות, כלומר גושי תאים ממאירים, לאיברים אחרים כמו העצמות, הרקטום ושלפוחית השתן.

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר אצל גברים בעולם המערבי כיום. הנתונים מראים ש-50% מהגברים מעל גיל 70 ילקו בסרטן הערמונית, וכך גם הרוב הגדול של הגברים מעל גיל 90. מחקרים אפידימיולוגיים מראים כי סרטן הערמונית הוא גורם התמותה הסרטני השני בשכיחותו, לאחר סרטן הריאות. אולם בארצות דרום אסיה ובמזרחה, שיעורי סרטן הערמונית הם הנמוכים ביותר בעולם, והסיבות לכך קשורות ברובן לאורך חיים ולתזונה.

סרטון בנושא אופן ההיווצרות של סרטן הערמונית

 

הגורמים לסרטן הערמונית

גורמי הסיכון להתפתחות ממאירות בבלוטת הערמונית הינם רבים, ולא כולם ידועים למדע עד כה. הגורמים קשורים לגיל הגבר, לתורשה משפחתית, לגזע, לתזונה, לסגנון חיים, לתרופות שנוטלים ועוד. הגיל הממוצע בו גבר מאובחן בסרטן הערמונית הוא 70 שנה, אבל רבים מהגברים נפטרים עוד לפני שמאובחנים לכך. המרכיב התורשתי מגלם גם הוא תפקיד בהתפתחות הסרטן, ומחקר הראה סיכון כפול אצל גברים שיש להם אח או אב שחלו בסרטן הערמונית. עד כה לא נמצא גן ספציפי האחראי על התפתחות סרטן הערמונית, אך יש חוקרים החושדים בגנים BRCA1 ו-BRCA2, האחראים גם להתפתחות סרטן השחלות וסרטן השד אצל נשים.
לאורך חיים ולתזונה ישנו קשר חשוב מאוד לסיכויים לפתח סרטן בבלוטת הערמונית. נמצא כי רמות גבוהות של חומצות שומן טרנס בזרם הדם יכולות להגביר את הסיכויים לסרטן הערמונית. שומני טרנס הנוצרים על ידי הידרוגנזציה של שומן צמחי הם בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר להחשת הממאירות. הידרוגנציה היא תהליך שמשנה את מבנה חומצות השומן במזון העובר עיבוד תעשייתי תחת לחץ, ובכך גורמת לו להיות מוצק בטמפרטורת החדר, דבר שעוזר בהכנת מזונות אפויים. שומני הטרנס נמצאים בעיקר בשמנים כמו שמן סויה, שמן תירס ומרגרינה, ובמוצרים אפויים כמו עוגיות, צ’יפס וקרקרים למיניהם.
הדבקות במחלות מין, כגון כלמידיה, זיבה או עגבת יכולות להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית, כמו שדלקת חיידקית תגביר את הסיכוי. כך גם השמנת יתר וצריכת יתר של שומן שמקורו מבעלי חיים, כמו זה הנמצא בבשר, במוצרי חלב ובביצים, וזאת בשל הצטברות חומרי הפירוק של הכולסטרול (LDL) בבלוטת הערמונית.


 ד”ר איתי שטרנברג בנושא סרטן הערמונית

מניעה של סרטן הערמונית

פירטנו על אודות השפעתה המזיקה של צריכת מזונות רווים בשומן טרנס ובכולסטרול על בלוטת הערמונית. בוודאי תשמחו לדעת שמזונות אחרים, לעומת זאת, עשויים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. במזונות אלה יימצאו ויטמין E הנמצא בירקות ירוקים, דגנים מלאים ובאגוזים ושקדים, אומגה 3 המצויה בכמות רבה בצמח המרווה ובזרעי פשתן, ויסוד הסלניום המצוי בבצל, באגוזי ברזיל, בנבטי חיטה, בפטריות ובברוקולי. עוד נמצא כי כמויות גבוהות של ויטמין D, המגיע לגופינו בעת חשיפה לשמש ובצריכה של ירקות, ופיטו-אסטרוגנים המופקים מפולי סויה, מחומוס או מאפונה יכולים גם הם לסייע במניעת סרטן הערמונית.
עוד בהקשר לתוצרי פירוק הכולסטרול המזיקים לערמונית, מחקר מעניין מטעם “מועצת הסרטן של מחוז ויקטוריה” גילה כי גברים המאוננים לפחות 5 פעמים בשבוע זוכים לירידה משמעותית של הסיכויים למחלה זו, וזאת משום שפליטת הזרע המרובה מפחיתה את הצטברותם של מרבצי חומרים מסרטנים, כגון 3-methylcholanthrene, שהוא אחד מתוצרי פירוק הכולסטרול. ממצאים אלה תומכים כמובן גם בהשערה כי קיום יחסי מין בתדירות גבוהה מפחית את הסיכויים להתפתחות של סרטן הערמונית.
נציין גם כי נטילת תרופות מסוימות יכולה לאפשר הורדה של סיכויים להתפתחות סרטן הערמונית. בתרופות אלה נכללים נוגדי הדלקת (NSAIDs) כמו אספירין או איבופרופן ומורידי רמת הכולסטרול (LDL) שהם הסטטינים. כיום נמצאות תרופות רבות הטוענות להוריד את הסיכויים לסרטן הערמונית במחקר, והן מתבססות על חסימת האנזים היוצר את הורמון הדהידרוטסטוסטרון (DHT, ראו עמוד “הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית”), או על שימוש ב”פוליפנולים” (Polyphenol) שהם למעשה נוגדי חמצון המעכבים תהליכים סרטניים, ונמצאים בתה ירוק.

 

סרטן הערמונית – סימנים

מתי עלינו לחשוד בהתפתחות סרטן בבלוטת הערמונית? הסימנים הם אותם סימנים שהזכרנו בפרק “הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית”, קרי הטלת שתן תכופה, התעוררות בלילה על מנת להשתין, קושי ביצירת זרם יציב של שתן, הימצאות דם בשתן, תחושת כאב בעת מתן השתן. כמו בהגדלה השפירה, גם כאן יכול להיפגע התפקוד המיני בשל קרבתה של הערמונית לצינור השופכה. שינויים אלה מתבטאים בקושי בהשגת זקפה או פליטת זרע, וכאב בעת הפליטה (אורגזמה). בנוסף לאלה, יכולה בהחלט גם להיות השפעה על הפרשת הצואה.

 

סרטן הערמונית – אבחון

האבחון של הסרטן יתבצע בדרך כלל אצל האורולוג, אליו כנראה תופנו מרופא המשפחה. כמו במקרה ההגדלה השפירה של בלוטת הערמונית, גם כאן שתי הבדיקות הראשוניות שייבצע הרופא תהינה הבדיקה הרקטלית (DRE), במהלכה הרופא בודק באצבעו דרך קיר החלק הסופי של המעי הגס (הרקטום) את הגדלת הבלוטה, ובדיקת הדם, PSA, בה בודקים במעבדה את רמתו של החלבון PSA המופרש מהערמונית.
חשוב לדעת שבדיקת האנטיגן הספציפי PSA, המוצעת היום כבדיקת סקר שנתית לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית בכל קופות החולים, אינה בדיקה מהימנה במיוחד. לבדיקה כ-33% של תוצאות שליליות כוזבות, ועד כ-60% של תוצאות חיוביות כוזבות. זאת, כפי שהוזכר קודם, בשל העובדה כי קיימים גידולים סרטניים רבים בערמונית אשר אינם מפרישים את חלבון ה-PSA, ובנוסף לכך קיימים מצבים רבים בהם מופרש החלבון בכמות גדולה אך אין מדובר בגידול סרטני, כדוגמת המצב בו מדובר בגידול שפיר. שילובן של שתי הבדיקות, לעומת זאת, כלומר הבדיקה הרקטלית ובדיקת ה-PSA, מנבא בצורה יחסית טובה את ההתפתחות הסרטנית.
קיימים כיום שני מחנות בעולם הרפואה, התומכים והמתנגדים לשימוש בבדיקת ה-PSA כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. המצדדים בבדיקת ה-PSA מסתמכים על הסטטיסטיקה שמראה כי מאז אישורה של הבדיקה, בשנת 1994, צנחו משמעותית שיעורי התמותה מסרטן הערמונית. המתנגדים לבדיקה טוענים שהירידה בתמותה מסרטן הערמונית הינה כתוצאה מהטיפולים שהשתפרו ולא מבדיקה עצמה, שכאמור יכולה להיות מאוד לא אמינה. המתנגדים טוענים שלא רק שהבדיקה סובלת מרגישות ומספציפיות נמוכות במיוחד, אלא שהיא יכולה גם בעצמה להוביל ל”טיפול יתר”- כלומר למצב בו גברים יצטרכו לעבור בדיקות נוספות רבות ובלתי נעימות, בשל כך שהבדיקה נמצאת חיובית גם עבור גידולים קטנים ושפירים שלא יזיקו לעולם.
בישראל, משרד הבריאות קבע כי אין הצדקה בביצוע שגרתי של הבדיקה, ואולם איגודי הרופאים ממליצים לכל גבר מעל גיל 50 כן לעבור אותה. מה שבטוח, הוא שכשכן מופיעים הסימפטומים שתיארנו, קרי כאבים בהשתנה, דם בשתן, תדירות גבוהה במתן השתן וכו’, לכו להיבדק כמה שיותר מהר. במיוחד אם יש במשפחתכם אדם נוסף שלקה בסרטן הערמונית.
הבדיקה הבאה שכדאי לעשות במקרה של ממצא מחשיד, היא בדיקת האולטרסאונד הרקטלי, עליה הסברנו בפרקים הקודמים. במקרה שהבדיקה תראה גם היא את הבליטה החשודה, יישלח אתכם הרופא לבצע ביופסיה, כלומר נטילת דגימה מהערמונית באמצעות מחט דקה תחת הרדמה מקומית. כעת הפתולוג, שהוא רופא המומחה באבחון של מחלות באמצעים מעבדתיים, יבחן את הרקמה מתחת למיקרוסקופ ויוכלו לקבוע את סוג הסרטן, מידת התפשטותו ועד כמה הוא תוקפני. האבחנה הסופית של סרטן בלוטת הערמונית מאושרת אך ורק על ידי ביופסיה.

לקיחת ביופסיה מהערמונית:

נפרט מעט אודות תהליך לקיחת הביופסיה, בשיטה הטרנסרקטלית (transrectal): בחדר הטיפולים תתבקשו להוריד את בגדיכם התחתונים, וכעת תשכבו על הצד השמאלי עם הברכיים מכופפות. הרופא יחדיר אולטרסאונד רקטלי דרך פי הטבעת, וזאת בשביל לתת תמונה בזמן אמת של פנים הגוף, כדי לקחת את הביופסיה בדיוק המירבי. בשלב זה תקבלו זריקת הרדמה מקומית של לידוקאין, ומספר דגימות, בדרך כלל 12, תלקחנה על ידי מחט מיוחדת, ממספר אתרים שונים בבלוטת הערמונית. ההליך יסתיים לאחר כ-15-20 דקות. לאחר סיום הביופסיה, תוכלו להתלבש ולחזור לחייכם השלווים, ולחכות לתוצאות אשר תגענה לאחר 7-10 ימים. תופעות לוואי קלות עלולות לתקוף אתכם למספר ימים, כגון דם בשתן ובצואה, צבע אדום או חום בנוזל הזרע, וכאבים באיזור לקיחת הביופסיה.
הצעד הבא בתהליך האבחון, במידה והתוצאות יראו שהמחלה התפשטה באמצעות גרורות, יהיה שימוש ב-CT ובמיפוי עצמות.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

81 שאלות גולשים בהמשך העמוד

10/04/2013

סרטן הערמונית

יש לי היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן הערמונית (אבי ואחי הגדול). עכשיו אני מעל גיל 65 ובדיקות PSA שלי נשארו ברמות נורמליות. אני עושה בדיקה רקטלית על ידי אורולוג מדי שנה. שמעתי לאחרונה כי מיץ רימונים עשוי להיות בעל ערך בטיפול בסרטן ערמונית אצל גברים שהסרטן שלהם הוא עדיין מתקדם למרות קרינה ו / או טיפול הורמונלי. מה שהייתי רוצה לדעת הוא זו:

(1) האם יש ראיות לכך שזה עשוי לעזור במניעה או בעיכוב תחילת המחלה? ו –
(2) האם יש ראיה לכך שזה יכול להפריע לאבחון מוקדם על ידי הטייה של בדיקת PSA?

פרופ' חיים מצקין

יש ברפואה גם אוופנות חולפות בשלב זה ככה יש להתייחס לנושא מיץ הרימונים. העדות -ההוכחה המדעית איננה מספקת כדי לקבוע שיש בכך ערך ממשי.

מצד שני אין כל הוכחה לנזק או שזה מפריע למעקב בעזרת בדיקת הערמונית ובדיקת הדם לPSA.

לרוויה !


בברכה,
פרופ' חיים מצקין,
מנהל המחלקה האורולוגית והמרפאה האורו-אונקולוגית של הערמונית בביה"ח איכילוב, תל אביב
עמוד 2 מתוך 212

שאלות נוספות בנושא: סרטן הערמונית

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים